תובנות שיווק דיגיטלי | הבלוג של FMD Agency – טיפים ואסטרטגיות
💬
Ask our AI
Ask our AI

איפה אני נמצאת

דרך העצמאות 45,
חיפה, ישראל

תיקון 13 נכנס לתוקף. האתר שלכם עומד בדרישות? אי־עמידה עלולה לגרור קנסות; אבדוק לכם את האתר ללא התחייבות.

בלוג

המחיר הסמוי של אתרים מיושנים — ואיך מודרניזציה מייצרת רווח

עלות #1: לידים אבודים בגלל עיצוב שמבזבז המרות

הבעיה

רוב האתרים הישנים הם בעצם ברושור דיגיטלי. “מי אנחנו”, “שירותים”, “צור קשר”. בלי מסלול ברור, בלי קריאות לפעולה, בלי אסטרטגיה של המרות.

התוצאה: מבקרים באים — ויוצאים.
קמפיינים יקרים ב־Google Ads ו־LinkedIn נשלחים לפח.

הנתונים

המרה ממוצעת באתרי B2B עומדת על 2.23%.
הטופ־פרפורמרים? מעל 10%.

אם יש לכם 10,000 ביקורים בחודש, אתם יכולים לקבל 223 לידים… או 1,000.
הפער הזה שווה מיליונים בצנרת.

הפתרון

  • CTA ברור בכל עמוד – מה השלב הבא?

  • ליד מגנטי – דוחות, מדריכים, מחשבוני ROI.

  • עמודי נחיתה ייעודיים – כל קמפיין מקבל דף משלו, לא עמוד בית גנרי.

דוגמה מהשטח

חברת שירותים מקצועיים השקיעה 200 אלף ש"ח בחודש בפרסום. האתר המיושן המיר 0.7% בלבד.
אחרי ריענון ממוקד CRO – עם טפסים חכמים, CTA בולטים ועמודי נחיתה מותאמים – ההמרה קפצה ל־3.8%.
אותו תקציב. פי 5 לידים.

עלות #2: בזבוז תקציבי פרסום ושיווק

הבעיה

להזרים טראפיק לאתר ישן זה כמו לשים שלט חוצות על חניון נטוש.

הצוות משקיע בקידום אורגני, כתבות תוכן, קמפיינים בלינקדאין — והלקוח נוחת באתר איטי, מבלבל ולא עדכני. התוצאה? נטישה.

הנתונים

  • רלוונטיות עמוד הנחיתה היא הגורם #1 לציון איכות במודעות (Google).

  • כל שנייה נוספת בטעינת אתר = ירידה של 7% בהמרות.

  • עלות ל־Lead ממוצע ב־B2B: 240 דולר (HubSpot). אם האתר לא ממיר — הכסף הזה נשרף.

הפתרון

  • ביצועים: טעינה מתחת ל־2 שניות.

  • הלימה: התאמת מסרים בין המודעה לעמוד.

  • עיצוב ממוקד CRO: פחות אסתטיקה לשם אסתטיקה, יותר המרות.

דוגמה ישראלית

יצרן ציוד תעשייתי השקיע במאות מאמרי SEO. כל התנועה הופנתה לעמוד שירות כללי.
Bounce Rate? 82%.
בנינו עמודי נחיתה ייעודיים לכל ורטיקל. הנטישה ירדה ל־47%, והלידים הוכפלו — בלי להגדיל תקציב.

עלות #3: אובדן אמון ותדמית מקצועית

הבעיה

האתר הוא כרטיס הביקור הראשון. אם הוא נראה כאילו נבנה ב־2014, מה זה אומר על השירותים שלכם?

לקוח שמחפש ספק לא ישקיע מאות אלפי שקלים במי שנראה לא מעודכן.

הנתונים

  • 94% מהרושם הראשוני מבוסס על עיצוב (Adobe).

  • 38% מהמבקרים מפסיקים להשתמש באתר אם התוכן או הפריסה לא מושכים (Blue Corona).

  • בעסקאות B2B יש לרוב 6–10 מקבלי החלטות (Gartner). מספיק שאחד לא ישתכנע — העסקה מתה.

הפתרון

  • עיצוב מודרני ורספונסיבי.

  • הוכחות חברתיות – לוגואים, עדויות, סיפורי לקוח.

  • מיתוג אחיד – צבעים, פונטים, סגנון אחיד בכל הפלטפורמות.

דוגמה מהשטח

חברת ביוטק ישראלית הציגה אתר עם עיצוב שבור במובייל. משקיעים חשבו שמדובר בסטארטאפ קטן ולא רציני.
אחרי מודרניזציה: UX נקי, עדויות לקוחות, תצוגת תקנים.
תוך רבעון אחד – עלייה של 60% בלידים נכנסים.

עלות #4: חוסר יעילות תפעולית

הבעיה

אתרים ישנים לא פוגעים רק בשיווק — הם משביתים את התפעול.

לידים לא מחוברים ל־CRM.
אין ניתוב אוטומטי.
הכל בהקלדה ידנית.

הנתונים

  • אנשי מכירות מבזבזים 17% מהזמן על הקלדת נתונים (CSO Insights).

  • חברות שמחברות אתר ל־CRM סוגרות 30% יותר עסקאות (HubSpot).

הפתרון

  • לכידת לידים אוטומטית – טופס → CRM.

  • אינטגרציות – ERP, מערכות סליקה, אנליטיקס.

  • העשרה ב־AI – השלמת נתוני חברה (ענף, גודל, תפקיד).

דוגמה

ספק הדרכות לחברות הזין לידים ידנית ל־Salesforce.
זמן תגובה: יומיים–שלושה.
חיברנו טפסים ישירות ל־CRM עם התראות Slack.
זמן תגובה ירד לשעה. ההמרה ללידים נכנסים עלתה ב־45%.

ה־ROI של מודרניזציה

מודרניזציה של אתר זה לא “רענון עיצובי”.
זו החלטה עסקית.

  • יותר המרות → יותר לידים בלי להגדיל תקציב.

  • CAC נמוך יותר → כל שקל פרסום עובד יותר קשה.

  • אמון גבוה יותר → יותר עסקאות נסגרות.

  • חיסכון תפעולי → פחות הקלדות, יותר מכירות.

לפי Deloitte, חברות שמשדרגות את התשתית הדיגיטלית רואות שיפור של 20–30% ברווחיות.

המסגרת שלי: איך לשדרג בלי סיכון

ככה אני עובדת עם לקוחות:

  1. אבחון ביצועים נוכחיים – טראפיק, המרות, זמני טעינה.

  2. איתור צווארי בקבוק – איפה מבקרים נוטשים? אילו עמודים חלשים?

  3. הגדרת מטרות עסקיות – יותר לידים? יותר אמון? יעילות תפעולית?

  4. שדרוג בשלבים

    • שלב 1: עיצוב UX ו־CRO

    • שלב 2: אינטגרציות (CRM, ERP, אוטומציה)

    • שלב 3: AI – פרסונליזציה ואנליטיקה חכמה

  5. מדידת ROI – המרות, זמן תגובה, לידים חדשים.

צ’ק ליסט: האם האתר שלכם עולה לכם כסף?

שיעור המרה מתחת ל־2%
 אין אינטגרציה ל־CRM
טעינה מעל 3 שניות
האתר לא שודרג 4+ שנים
אין הוכחות (לקוחות, סיפורים, עדויות)
תקציב פרסום גבוה עם ROI נמוך

אם סימנתם 3 או יותר — האתר שלכם לא סתם מיושן. הוא בולם צמיחה.

סיכום: האתר הוא נכס, לא הוצאה

אתר מיושן הוא לא “בעיה אסתטית”.
הוא מסב נזק שיווקי, תדמיתי ותפעולי — בלי שתשימו לב.

אבל החדשות הטובות: מודרניזציה מחזירה את ההשקעה מהר מאוד.

שפרו המרות. חברו מערכות. עדכנו עיצוב. הטמיעו אוטומציה ו־AI.
תוך חודשים, האתר מפסיק להיות “עוד הוצאה” והופך להיות מנוע רווח.

👉 רוצים שאבדוק איך האתר שלכם יכול לייצר יותר ערך? שלחו לי קישור. אחזור עם אבחון ותוכנית פעולה — בלי התחייבות.

AI ואוטומציה באתרי B2B: מבאזז למנוע אמיתי של ערך עסקי

למה רוב פרויקטי AI נכשלים?

אני אגיד את זה פשוט: כי הם מתחילים מהטכנולוגיה, לא מהבעיה.

הסצנה קלאסית: סמנכ"ל מתלהב מצ'אטבוט. ה־IT בונה, משיקים, כולם מתלהבים שבוע.
ואז? הבוט לא מחובר ל־CRM, לא יודע לנתב לידים, לא מבין את השאלות של הלקוחות. אחרי חצי שנה — קוברים אותו.

במילים אחרות: ניסוי יקר שלא באמת פתר שום כאב עסקי.

איך לתקן?

להתחיל מהשאלות הנכונות:

  • איפה אנחנו מבזבזים זמן?

  • איפה אנחנו מאבדים כסף?

  • איזה תהליך גורם ללקוחות לנטוש?

ורק אז לשאול: איך AI או אוטומציה יכולים לפתור את זה טוב יותר ובזול יותר?

דוגמה מהשטח:

בחברת הנדסה ישראלית שעבדתי איתה, אנשי המכירות היו מקלידים ידנית נתונים מטפסי האתר ל־Salesforce.
כל נציג בזבז 5–6 שעות בשבוע רק על הזנת נתונים.
חיברנו אוטומציה פשוטה: טופס → CRM → התראה ב־Slack.
התוצאה? חסכנו 300 שעות עבודה בשנה לכל נציג. זה לא "חדשנות". זה ROI.

 

הבעיה השנייה: חוויית לקוח סטטית

רוב אתרי ה־B2B בישראל עדיין מתנהגים כמו ברושור. יש טופס "צור קשר", מישהו ממלא, ומחכה. יומיים, שלושה.

בינתיים? הלקוח כבר סגר פגישה עם המתחרה.

וזה קורה למרות שהציפיות ברורות:
74% מהלקוחות העסקיים מצפים לחוויה מותאמת אישית (Salesforce).
אבל בפועל? רק רבע מהחברות באמת נותנות את זה.

איך לשנות?

  1. חיפוש חכם
    במקום "חפש מילה במאגר", לאפשר שאילתות טבעיות:
    "פתרונות לתעשיית המכשור הרפואי" → תוצאה מיידית רלוונטית.

  2. צ'אטבוטים חכמים
    לא סקריפט קפוא, אלא בוט שמחובר לידע הפנימי + CRM.
    הוא יודע לענות, לקבוע דמו, ואפילו לסווג לידים.

  3. תוכן מותאם אישית
    לקוח מהבנייה? הוא רואה Case Studies של בנייה.
    לקוח מתעשייה אחרת? הוא מקבל תוכן אחר.

  4. Lead Scoring בזמן אמת
    AI מדרג את הפנייה, ומנתב אותה ישר לנציג המתאים.
    ליד "חם" מגיע לטיפול תוך דקות. ליד פחות רלוונטי — נכנס ל־Nurture אוטומטי.

דוגמה ישראלית:

בחברת תוכנה בהרצליה, האתר ייצר לידים, אבל התגובה לקחה יומיים.
חיברנו בוט מבוסס AI, שהזרים לידים ל־HubSpot, עם העשרה אוטומטית של פרטי חברה מלינקדאין.
התגובה ירדה מ־48 שעות ל־10 דקות. אחוז הפגישות עלה פי 2.

 

הבעיה השלישית: עבודה ידנית

מאחורי הקלעים של רוב האתרים — ביצות של אקסלים.
טפסים מועתקים ידנית, חשבוניות יוצאות באימייל, דוחות נבנים ידנית בסוף חודש.

זה בזבוז זמן. וזה יקר.

איך פותרים?

  • טפסי האתר נכנסים ישר ל־CRM (HubSpot, Priority, Salesforce).

  • התראות ב־Slack/Teams על ליד חדש.

  • חשבוניות יוצאות אוטומטית מהאתר.

  • דוחות מתעדכנים כל לילה בלי ייצוא/ייבוא.

דוגמה:

ספק SaaS קטן מתל אביב העסיק עובדת שמדי יום שישי העלתה ידנית CSV של לידים מהאתר ל־HubSpot.
חיברנו אוטומציה עם Make.com.
זמן תגובה ירד מ־3 ימים ל־15 דקות. אחוז ההמרות לדמו הוכפל.

 

הבעיה הרביעית: פחד משינוי

פה זה נהיה מעניין.
המנכ"ל רוצה AI. ההנהלה רוצה אוטומציה.
אבל המנהלים בשטח? מפחדים.

מה אם זה ייקח לי את העבודה?
מה אם נשבור את המערכת?
מה אם זה יעלה יותר מדי?

בגלל הפחד הזה, הרבה חברות נשארות עם מצגות PowerPoint — בלי מימוש אמיתי.

איך מתגברים?

מתחילים קטן.
בוחרים תהליך אחד מעצבן.
מראים חיסכון תוך שבועיים.
ואז מרחיבים.

דוגמה מהשטח:

במפעל ייצור בצפון, היו צריכים להקליד כל RFQ (בקשת הצעת מחיר) ל־ERP.
שעתיים עבודה לכל בקשה.
בנינו אוטומציה. עכשיו זה לוקח 5 דקות.
1,000 שעות נחסכו בשנה.
ברגע שראו את המספרים — כל ההתנגדויות נעלמו.

 

המסגרת: איך להפוך AI לערך עסקי

ככה אני עובדת עם לקוחות:

  1. מיפוי תהליכים – איפה מבזבזים זמן וכסף?

  2. הגדרת תוצאות עסקיות – האם זה חיסכון? האם זה הכנסות?

  3. בחירת כלים נכונים – לא לרדוף אחרי באזז, אלא לבחור מה מתחבר למערכות קיימות.

  4. פיילוט מהיר – ליישם תוך שבועות, לא חודשים.

  5. סקיילינג עם בקרה – אחרי שיש ROI, מרחיבים — אבל עם אבטחה ועמידה ברגולציה.

 

צ’ק ליסט: האם האתר שלכם משתמש ב־AI ואוטומציה?

  • לידים עדיין יושבים במייל לפני שהם נכנסים ל־CRM?
  • הלקוחות ממלאים טפסים ארוכים בלי עזרה חכמה?
  • אנשי מכירות מעתיקים נתונים ידנית?
  • האתר מציג אותו תוכן לכולם?
  • הפולואפ נמדד בימים ולא בדקות?

אם סימנתם "כן" על יותר משתיים — האתר שלכם לא רק מיושן. הוא עולה לכם בכסף.

 

המסקנה: מבאזז ל־ROI

AI ואוטומציה זה לא צעצועים נוצצים.
זה לא "נראה חדשני במצגת".
זה כלים שעושים סדר, חוסכים זמן, מגדילים הכנסות.

ב־B2B, מי שנשאר עם ברושור דיגיטלי מאבד עסקאות עוד לפני שהוא בכלל יודע עליהן.
מי שמיישם חכם — הופך את האתר לנכס שמביא לקוחות, לא לנטל.

אז אם יש לכם תנועה, אבל לא מספיק תוצאות —
אם אתם מרגישים שהאתר שלכם עובד בשביל היופי ולא בשביל המכירות —
זה הזמן לעצור.

אני מזמינה אתכם לשלוח לי קישור.
אני אעבור, אבדוק, ואחזיר תוך יומיים ניתוח קצר עם הצעות לשיפור — בלי התחייבות.

כי בסוף, אתר טוב זה לא "עוד נכס דיגיטלי".
זה השותף הכי חזק שלכם בצמיחה.

למה רוב אתרי B2B בישראל לא מייצרים לידים (ואיך לתקן את שלכם)

סיבה #1: אתר "ברושור" שלא באמת מוכר

מה הבעיה עם אתרי ברושור?

הטעות הכי נפוצה היא לבנות אתר שנשמע כמו חוברת שיווקית מודפסת.
אתרים שמדברים בלי סוף על החברה: מתי היא הוקמה, כמה משרדים יש לה, כמה היא "חדשנית" או "מובילה בתחומה".

זה אולי נראה יוקרתי, אבל לא עושה את מה שהאתר אמור לעשות: להזיז מבקרים קדימה במסע הלקוח.

קונים לא נכנסים לאתר כדי לקרוא היסטוריה.
הם נכנסים עם שאלה אחת בראש:

 "האם החברה הזאת יכולה לפתור את הבעיה העסקית שלי?"

אם השאלה הזאת לא נענית — ברור, מהר, ובצורה משכנעת — הם יוצאים.

איך מתקנים: בונים פאנל, לא ברושור

  • פותחים בכאבי הלקוח. עמוד הבית צריך להתחיל מהבעיה של הלקוח, לא מהמשימה שלכם.
    דוגמה: במקום "אנחנו מספקים פתרונות ענן", תכתבו: "נמאס לכם מנפילות שמעלות מיליונים בעשן? מערכות הענן שלנו שומרות על חברות Fortune 500 בזמינות של 99.99%."

  • קריאות לפעולה מותאמות לשלבי הלקוח. עסקת B2B כוללת כמה בעלי עניין ומחזורי מכירה ארוכים. לכן חייבים CTAs שונים:

    • שלב מוקדם: "הורידו דוח מגמות לשוק"

    • שלב ביניים: "בקשו הדגמה"

    • שלב מתקדם: "דברו עם איש מכירות"

  • קייס סטאדיז במקום סיסמאות. במקום "אנחנו חדשניים", תראו הוכחות: לוגואים של לקוחות, תוצאות מספריות, סיפורי הצלחה.

דוגמה מהשטח

עבדתי עם חברה הנדסית מאזור המרכז. האתר שלהם היה קלאסי "ברושור": לוגו, רשימת שירותים, עמוד "עלינו". הם קיבלו 10,000+ כניסות בחודש — אבל פחות מ־1% מהן הפכו ללידים.

ביחד בנינו מחדש את עמוד הבית: פתיחה בכאב הלקוח, סיפורי הצלחה עם מספרים, וקריאה ברורה לייעוץ. תוך 3 חודשים, הלידים הוכפלו פי 3. בלי תוספת טראפיק. רק בזכות פאנל נכון.

נתון מעניין

מחקר של Forrester מצא ש־74% מהרוכשים בוחרים בחברה הראשונה שעוזרת להם להגדיר את הבעיה.
כלומר — אם האתר שלכם לא מציף את הבעיה של הלקוח ומסביר איך אתם פותרים אותה, אתם מפסידים עוד לפני שהשיחה מתחילה.

 

 

סיבה #2: חוסר אינטגרציה עם מערכות מכירה

הבעיה בצנרת שבורה

תדמיינו: לקוח ממלא טופס באתר. הפרטים נשלחים לאימייל כללי. אולי מישהו רואה את זה אחרי יומיים, אולי לא. בינתיים? המתחרה שלכם כבר קבע איתו פגישה.

כך נשרפים לידים בישראל כל יום.
אתר שלא מחובר למערכת CRM הוא כמו רכב יפה בלי מנוע.

למה זה קריטי

  • מחזורי מכירה ב־B2B ארוכים. לקוחות בודקים 3–5 ספקים לפני שמחליטים. מי שמגיב ראשון — זוכה ביתרון.

  • מחקר של Harvard Business Review מצא: חברות שמגיבות לליד תוך שעה — פי 7 יותר סיכוי להפוך אותו ללקוח.

  • בפועל? זמן התגובה הממוצע בישראל עומד על 24–48 שעות. יומיים של שתיקה. בזמן הזה, המתחרים כבר בפגישה.

איך מתקנים: מחברים את המערכות

  • אינטגרציית CRM. כל טופס באתר נכנס ישירות ל־Salesforce, HubSpot, Zoho או Priority (מאוד נפוצה בישראל).

  • ניתוב לידים. ליד מהתחום הפארמה עובר ישר לנציג פארמה. ליד מתחום התעשייה הולך לנציג תעשייה.

  • התראות מיידיות. נוטיפיקציות ב־Slack, Teams או SMS — כדי שאף ליד לא הולך לאיבוד.

  • העשרת לידים. כלים כמו ZoomInfo או Apollo מוסיפים פרטים אוטומטית: גודל חברה, תעשייה, לינקדאין. כך השיחה מתחילה עם הקשר, לא עם "אז ספר לי מה אתם עושים".

דוגמה מהשטח

חברת קבלנות גדולה עבדה עם אתר יפהפה. אבל כל הלידים נכנסו לאימייל ג'ימייל כללי. עד שהצוות ראה — הלקוח כבר הלך.

חיברתי להם את הטפסים ל־HubSpot, בנינו חוקים לניתוב, והוספנו התראות ב־Slack.
התוצאה? זמן התגובה ירד מ־36 שעות לפחות מ־20 דקות. קצב ההזדמנויות עלה ב־40% ברבעון אחד.

סיבה #3: UX גרוע מחסל אמון

למה UX קריטי במיוחד ב־B2B

ב־eCommerce מוכרים מוצר ב־200 ש"ח. ב־B2B אתם מבקשים מהלקוח להוציא עשרות אלפי דולרים, לפעמים מאות אלפים.

אם האתר איטי, מבולגן, או נראה מיושן — המסר ברור: "סיכון".
לקוחות לא מוכנים לסכן קריירה או תקציב על ספק שנראה לא מקצועי.

סימנים ל־UX בעייתי

  • טעינה איטית (מעל 3 שניות)

  • תפריטים עמוסים עם 15 פריטים

  • טקסטים ארוכים בלי עיצוב

  • תמונות סטוק גנריות

  • טפסים אינסופיים עם 12 שדות חובה

איך מתקנים: בונים אמון בכל קליק

  • ביצועים. לשאוף לציוני PageSpeed של 90+. לדחוס תמונות, להשתמש ב־CDN, טעינה עצלה (Lazy Load).

  • ניווט פשוט. 5–7 קטגוריות ראשיות, פירורי לחם (breadcrumbs), כותרות ברורות.

  • ויזואל עדכני. בלי תמונות "לחיצת ידיים". במקום זה — פרויקטים אמיתיים, תמונות מהשטח, אינפוגרפיקות.

  • נתיב ברור לפעולה. בכל עמוד — מה השלב הבא שהמבקר צריך לעשות?

  • הוכחות חברתיות. לוגואים של לקוחות, המלצות, תעודות, תקנים (ISO, CE).

נתון מעניין

גוגל מצאה שדחייה של שנייה בטעינה = ירידה של 7% בהמרות.
אם חברה ישראלית מייצרת פייפליין של 10 מיליון דולר בשנה — זה הפסד פוטנציאלי של מאות אלפי שקלים.

דוגמה מהשטח

חברת ציוד רפואי מוכרת בנתניה נראתה כאילו נתקעה ב־2009. טעינה איטית, ניווט מסובך.
אחרי ריענון UX: תפריטים פשוטים, ביצועים מהירים, עיצוב מודרני.
תוך חצי שנה — ירידה של 38% בבאונס, עלייה של 54% בלידים.

 

סיבה #4: אין אסטרטגיה ומדידה

הבעיה

רוב החברות בארץ מתייחסות לאתר כפרויקט חד־פעמי: משקיעים בעיצוב, מעלים לאוויר — ושוכחים ל־3–5 שנים.

אבל אתר זה לא ברושור. זה נכס דיגיטלי חי. אם לא מודדים, לא בודקים, לא עושים CRO — אתם משאירים כסף על הרצפה.

איך זה פוגע

  • לא יודעים אילו עמודים ממירים.

  • לא יודעים איפה משתמשים נושרים.

  • אי אפשר לשפר כי אין נתונים.

איך מתקנים: מתייחסים לאתר כמו למוצר

  • אנליטיקה אמיתית. GA4 מותקן כמו שצריך, כולל מיקרו־המרות (קליקים, הורדות, צפיות וידאו).

  • Heatmaps & Session Recording. Hotjar, Clarity — לראות איפה גולשים לוחצים ונושרים.

  • בדיקות A/B. CTA, טפסים, דפי נחיתה. כל אחוז קטן = מאות אלפי שקלים בפייפליין.

  • ביקורת רבעונית. כל 3 חודשים: לבדוק UX, CRO, טפסים, נתיבים.

  • שיפור מתמשך. כמו SaaS: עדכונים, אופטימיזציות, לא "שגר ושכח".

דוגמה מהשטח

חברת מכשור רפואי השקיעה הון בקמפיינים. טראפיק הגיע, אבל לידים לא.
הבעיה? טופס עם 12 שדות חובה.

עשינו ניסוי עם טופס של 5 שדות.
תוצאה: עלייה של 72% בהשלמות טפסים. שינוי קטן → השפעה ענקית.

 

מה אתם מפסידים עכשיו

עדיין מתלבטים? בואו נדבר במספרים.

  • כל שנייה של עיכוב בטעינה = ירידה של 7% בהמרות (מקור: Akamai).

  • הוספת Case Studies לעמודי נחיתה יכולה להעלות המרות ב־34%.

  • חברות שמחברות לידים ל־CRM סוגרות עסקאות ב־30% יותר.

 

הצ’ק ליסט: האם האתר שלכם נכשל בלידים?

  • דף הבית מדבר עליכם, לא על הלקוח
  • טפסים לא מחוברים ל־CRM
  • טעינה > 3 שניו
  • אין הוכחות חברתיות או קייס סטאדיז
  • אין מעקב אחרי המרות אמיתיות

אם סימנתם שניים או יותר — האתר שלכם מדמם פייפליין.

 

סיכום: מאתר ברושור למנוע לידים

האתר שלכם הוא לא "כרטיס ביקור דיגיטלי".
הוא הנציג מכירות הכי חשוב שלכם.

תתקנו את ארבעת הבעיות: פאנל, אינטגרציות, UX, ואסטרטגיה — ותפסיקו להשאיר כסף על השולחן.

המתחרים שלכם כבר משדרגים אתרים. השאלה היא אם שלכם יהיה זה שינצח עסקאות — או יפסיד אותן.

רוצים שאעבור על האתר שלכם ואתן לכם אבחון ראשוני בלי התחייבות?
שלחו לי קישור.